איך להעריך יין על פי ארומות

Steps

1. 1

   Step 1

   מבחינים בשלושה קריטריונים עיקריים לפיהם שופטים יין: מבט או מראה, ארומות וטעמים. בנוסף לפירוט כל אחד מהקריטריונים האלה, טועמי יין נוהגים לשקלל את התכונות השונות שמתגלות בו למה שמוגדר כ"התרשמות כללית".
2. 2

   Step 2

   ניקוד היין בעולם היין קיימים שני סולמות הערכה אוציונים עיקריים: הסולם הלקאסי, הבריטי, למעשה, שמגדיר ליין ניקוד של 0 – 20 נקודות. למעשה לא מתיחסים לרוב ליין בעל ניקוד פחות מ- 13, בערך, כיון שאז היין פסול. סולם ציונים שני הונהג על ידי רוברט פרקר, והוא מנקד את היין מ- 1 עד 100. כל ציוני היין מתחילים מ- 50 נקודות (זה למעשה האפס), ויין שציונו 65 או פחות נחשב לפסול, ואם לא כך, הוא לא ממש ראוי לשתיה. בשני הסולמות, מבקרי היין שנותנים ציונים ליינות נוטים לתת גם חצאי נקודות ועשיריות נקודה, שמקבלים משמעות קריטית באלפיון העליון של היינות בעולם.
3. 3

   Step 3

   באוחזכם בגבעול הכוס ולא בגופה, הגישו את היין אל האף. השאירו את הפה מעט פתוח, וקחו נשימה קלה דרך האף. התרשמו מהיין התרשמות ראשונה. התרשמות זאת תאפשר לכם להעריך אם היין משועם ("קורקי"), כיון שריח זה בולט יחסית (ריח של קרטון או ספרים ישנים). כאן עשויים לעלות גם ריחות של חיזור – גופרית או ביצים סרוחות. יין כזה יש לאוורר היטב, ורצוי לחזור אליו אחרי פרק זמן.
4. 4

   Step 4

   אם לא הבחנתם מיידית בפגם משמעותי,ערסלו מעט את היין – סובבו את הכוס כך שהיין יחשף לאויר ככל האפשר – הגישו שוב את הכוס לאף והריחו את היין. התרכזו ונסו להבחין בריחות שונים שעולים מהכוס. רישמו את הריחות הראשונים בהם הבחנתם. חיזרו על התהליך ונסו לראות אם אתם מבחינים בריחות נוספים.
5. 5

   Step 5

   האם היין בעל ריחות "מתפרצים", או שהוא סגור וקשה להבחין בו בארומות? יינות שהארומות שלהם אינטנסיביות הם לרוב יינות שיוצרו באזורים חמים. יינות כאלה יהיו לרוב גם בעלי ריכוז אלכוהול גבוה. יינות צעירים עשויים להיות סגורים: תוכלו להבחין בארומות רק לאחר ערסול ארוך, או אחרי שהיין הועבר לדקנטר והנחתם לו להתחמצן.
6. 6

   Step 6

   נסו להבחין קודם כל בריחות "צעירים", או ריחות שקשורים לפרי – דובדנים, תות, פירות צהובים או כתומים (במקרה של יינות לבנים), וכד'. אחר כך מגיעים ריחות שמקורם ביישון בחבית: ריחות של תבלינים - ציפורן, וניל, מוסקט – וריחות אחרים - שוקולד, מוקה, קפה - ריחות שהמשותף לכולם הוא "קליה" או אש. יינות צעירים או כאלה שלא היו בחבית אלון – או שהיו בחבית ישנה או שקלייתה קלה – יהיו "פירותיים" יותר.